בואו נדבר על סייבר – יוסי דנון

המונח סייבר (בעברית, ס ב "ר, סביבת רשת) מתייחס לרשת האינטרנט ולחומרה והתוכנה
שמאפשרים את הפעילות בה . הרשת פותחה בשנות השישים של המאה ה -20 ,בעיצומה של
המלחמה הקרה, כרשת מבוזרת של מערכות מחשב ותקשורת שמטרתה לספק דרך חלופית בין
מערכות צבאיות, ביטחוניות וממשלתיות, גם במקרה של ה תקפה פיזית ופגיעה ברשתות התקשורת
ה"רגילות" (רדיו, טלפון, טלוויזיה).

השימוש ברשת התפשט ו גלש במהירות מהתחום המוסדי והאקדמי לעולם העסקי והאישי. במאה ה-
21 ניתן לה עביר בה חיים שלמים, במעין יקום מקביל, וירטואלי. כיום מתייחס המונח " מרחב
הסייבר" למכלול של מערכות המשמשות להעברת מידע ונתונים, שאינן מוגבלו ת בשל אילוצים פיזיים
או גבולות גיאוגרפיים, כשרשת האינטרנט מהווה את עמוד השידרה המרכזי בהן .

כך, למשל, מרבית השירותים הממשלתיים (תשלומי אגרה, דיווחי מס, מכרזים, פניות למשרדי
ממשלה) וכן תהליכים עסקיים מתנהלים ברשת, החל בבנקים, ושירותי בריאות וכלה בקניית בגדים
והזמנת ארוחות ממסעדות . פעילות זו התגברה מאוד, בעיקר לאחר מגיפת הקורונה, שהקפיאה את
הפעילות בעולם העסקי והשאירה את כולנו בבית במשך תקופה ארוכה.

בתחילת דרכה, הוגדרה רשת האינטרנט והעולם שיצרה כ"דמוקרטיה הגדולה בעולם", משום שכל
אחד יכול היה להביא עצמו לידי ביטוי בצורה חופשית ואנונימית וללא פיקוח וצנזורה. הרשת תוכננה
ללא הנהלה. למעשה, לא היתה כל צנזורה )או ביקורת( על התעבורה ברשת והושם דגש מועט מאוד
על אבטחת המידע המועבר ב ה. כיום משמשת רשת האינטרנט מיליארדי משתמשים והיא מאפשרת
תעבורת מידע בהיקפים עצומים. מרחב הסייבר הוא כיום הבסיס לפריחה כלכלית ורווחה חברתית
ומאפשר נגישות חסרת תקדים למידע . במקביל, התלות החברתית הגוברת ברשת, בשילוב עם
הארכיטקטורה הביזורית הן כר פורה למתקפות סייבר למטרות פשיעה, ריגול, הרתעה וגם "הנדסת
תודעה" והשפעה על דעת קהל, דרך הרשתות החברתיות והפצת חדשות כזב (פייק ניוז) .

כך הפך המונח אבטחת מערכות מידע (Security Information) ממושג ערטילאי המשמש אנשי
מקצוע, לבעל משמעות ברמה הבסיסית ביותר, לכל אחד מאיתנו, בכל זמן ובכל מקום. מדינות
וחברות עסקיות מעסיקות צוותים גדולים בכל העולם, חלקם במסגרת גופים עסקיים, אך רבים מהם
במערך לאומי, בביצוע הפעולות הדרושות כדי להבטיח את הסודיות , האמינות והזמינות
(Confidentiality, Integrity, Availability) של המידע המאוחסן על גבי המערכות הממוחשבות
ובאמצעים הדיגיטליים.

ככל שהתלות שלנו במערכות הממוחשבות ובחיבוריות ג ד לה, אנו מודעים יותר לצורך ב "הגנת
סייבר". המונח "אבטחת מידע" פשוט מצומצם מידי ואינו משקף את מכלול האיומים המודרניים
הטמונים בשימוש בטכנולוגיות דיגיטלי ות. אי ומים אלו רחבים מפגיעה באדם אחד או בחברה מסחרית
מסוימת , ומגיעים עד כדי טרור ו סכנה לפגיעה בביטחון הלאומי, ביציבות הכלכלית או בסדר הציבורי.
משום כך, הפך בהדרגה המושג "הגנת סייבר" לביטוי שגור הן בקרב אנשי טכנולוגיה, הן בקרב
חוקרי מדע המדינה והן אצל מקבלי החלטות, כחלק מהשיח הפוליטי .

בשנים האחרונות לא ניתן להתעלם מהשימוש התכוף במושג "סייבר". המילה "סייבר" מופיעה
במושגים רבים הקשורים במרחב הדיגיטלי, בהם מרחב סייבר (Cyberspace), פשיעת סייבר
(Cybercrime), לוחמת סייבר (Cyberwarfare), בריונות רשת (Cyberbullying), וכן המושג המרכזי
והכוללני "הגנת מרחב הסייבר" (Cybersecurity) שמרחיב ומחליף את "אבטחת הרשת" הקלאסי.

במדינת ישראל, עקב היותנו במלחמה מתמדת, גדלה המודעות לאבטחת מרחב הסב"ר כשמספר
ההתקפות בתקופה שבין המלחמות הפיזיות גדל משנה לשנה. מדובר בסכנה לכל אחד מאיתנו )ראו
הפריצה לחברת הביטוח שירביט, לתיקי המטופלים בבית החולים הלל יפה, למערכת הלאומית
לאספקת מים( , ואין יום שבו לא מותקף מוסד זה או אחר. מטעמים של שיקולים עסקיים או ביטחון
לאומי, ברוב המקרים משתדל המוסד או החברה לא לדווח על כך לציבור.

המושג המערכה שבין המלחמות (מב"מ), ששימש לציין קרבות מקומיים ומבצעים קטנים, לדוגמה
מול ירי של החיזבאללה מלבנון ורקטות שנורות מעזה, הוסט והורחב למערכה במרחב הסייבר מול
איראן, סוריה ולאחרונה גם רוסיה, אך גם מול ארגוני טרור, שמנסים לגרום נזק מבלי לירות ולו ירייה
אחת. ממש לאחרונה הותקפו משרדי ממשלה וג ופי ענק כמו בנקים, ספקיות אינטרנט, חברת צ'ק
פוינט, רשות שדות התעופה, נתב"ג, חברות תעופה, אוניברסיטאות ודואר ישראל, עיתונים ומערכות
חדשות בטלוויזיה אך גם מתקני השקייה ומקררים בסופרמרקטים. ככל שנחיה בעולם מחובר יותר,
כך יגדל הפיתוי להתקפה וכן מידת הנזק הפוטנציאלי שעלול להיגרם למדינה – ולכל אחד מאיתנו
באופן אישי.

מסיבה זו יש חשיבות גדולה שכל אחד מאיתנו יכיר את עולם הסייבר (סֶ בֶ "ר) וילמד את הכלים שהוא
מעמיד לרשותנו . לצד הכרת היתרונות חשוב שנדע לנקוט באמצעי הזהירות וההגנה הנדרשים, הן
במסגרת הארגונית והן במסגרת האישית (כן, גם במחשב האישי ובטלפון הנייד).

< חזרה לעמוד הקודם