התקשר אלינו
  • באנר לדוגמא
מתלבטים איזה קורס מתאים לכם?
השאירו פרטים ונעזור לכם להחליט!
*** חדש *** קורס בהוד השרון *** חדש*** שינוי ארגוני *** מה- 10.1.2019 ***

הגיע הזמן ללמוד לדבר פיננסית

 

לדבר פיננסית זה לקחת אחריות על ההתנהלות הכלכלית. ישראלים רבים מרימים ידיים כאשר הדברים מגיעים לנושאים כספיים: השקעות, משכנתאות, הלוואות, חסכונות ואפילו ניהול משק בית – ומשלמים על זה בריבית דריבית

 
תפילת השלווה אומרת:
תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם
אומץ לשנות את אשר ביכולתי
ואת התבונה להבחין בין השניים
 
במציאות הכלכלית הישראלית נראה כי אמירה זו רלוונטית מתמיד. עיקר האחריות על ההתנהלות הכלכלית נופלת על כתפי הציבור, מבלי שקיים בסיס מספיק כדי להתמודד עם הנטל הזה. התוצאה היא קבלת הדברים אותם כן ניתן לשנות, רוגז על הדברים שלא ניתן – ובעיקר, חוסר יכולת להבחין בין שניהם.

 

השכלה פיננסית – להתחיל מגיל צעיר

חינוך פיננסי מקובל במדינות רבות בעולם ומתחיל כבר בגיל צעיר. זה מתחיל מדברים קטנים: קופת חיסכון, דמי כיס, השוואת מחירים וממשיך להלוואות, השקעות והתנהגות צרכנית נבונה. אילו לישראלים הייתה השכלה פיננסית כפי שמקובל בחלקים רבים בעולם, בתיכון כבר היו מבינים מושגים כמו לוח שפיצר, ריבית, מדד, קרנות נאמנות או תעודות סל.
כאשר אדם מתחיל את חייו כבוגר לאחר שקיבל את הכלים הפיננסיים הללו, ניתן לצפות כי ידע להתמודד עם האתגרים שהעולם מציב בפניו. אבל בישראל, למרות שקיימת כוונה להכנסת החינוך הפיננסי לתוכנית הלימודים עוד מתקופת מהפכת בכר ב-2005, מעט מאד נעשה בנושא.

 

התבונה להבחין בין שניהם

ישנם דברים שאינם בשליטת האדם הפשוט. איננו יכולים לקבוע את מצב השוק או גובה ריבית הפריים. מצד שני, גובה העמלות ודמי הניהול הם דברים שניתן להתמקח עליהם. השוואה בין מסלולים וגופים פיננסיים יכולה לעזור לנו לבחור באלה הנכונים יותר עבורנו. כלים אינטרנטיים מספקים אפילו כלים לניהול משא ומתן מול הגופים הפיננסיים להפחתת דמי הניהול והעמלות המשולמות.
גם את אופי ההשקעה במסלולים הכלליים איננו יכולים לקבוע, אבל בהחלט ניתן להעביר את כספי החסכונות להשקעה במסלולים בעלי רמת סיכון נמוכה (וידועה) יותר או לחילופין גבוהה יותר.

 

של מי האחריות?

אחת השאלות שעולות היא של מי בעצם האחריות לחינוך הפיננסי? האם היא מונחת על כתפי המדינה? היא של ההורים? המוסדות הפיננסיים השונים? או אולי על כתפי הבוגר עצמו שיצא וילמד?
המדינה מכירה באחריותה על החינוך הפיננסי. הבעיה היא שעם כל הכוונות הטובות, נדמה כאילו לא נעשה דבר. אותן תוכניות שכבר מגיעות לשלבי הפיילוט הן גם אלו שמתמוססות ראשונות כאשר מתרחש עוד קיצוץ בתקציב החינוך. גם ההורים אינם יכולים להיות המובילים והמדריכים ולו כי למרבית ההורים חסרה השכלה פיננסית בעצמם.
בשנים האחרונות, אנשים רבים הבינו כי הדרך לידע פיננסי היא למעשה באחריותם, גם אם מדובר על מצב של בלית ברירה. קורסים מקוונים למשל יכולים לעזור להשלים פערים בנושא, אך כיוון שחסר פיקוח מדיני על הגופים המעבירים את הקורסים הללו, ייתכן וחלק מהקורסים מסתירים אינטרס כלכלי של מי שמעביר אותם- חברות פיננסיות בעלות כוונות רווח על חשבון התלמיד. מצד שני, קיימים מוסדות אקדמיים שלא מייצגים גופים פיננסיים ומספקים את הידע הנדרש, אך כמובן אלו דורשים למידה ממושכת יותר ומבחני קבלה מורכבים.

 

השפעות חינוך פיננסי חסר

כאשר לאנשים אין את הידע הנדרש כדי לקבל החלטות מושכלות בעניינים פיננסיים – עלולות להיות לכך השלכות משמעותיות. קחו לדוגמה את נושא הרכישה בתשלומים, מעטים הם אלו היודעים כי מדובר למעשה בהלוואה ולכן הם גם אינם יודעים לשאול איזו ריבית מסתתרת בהצעות רכישה שכאלו. כאשר הבסיס לא קיים, וודאי שאותם אנשים גם לא יבדקו הלוואות חלופיות זולות יותר למימון הרכישה. גם כאשר מדובר בהלוואות "פרופר", לא תמיד אנשים מבינים מהו באמת המחיר אותו הם משלמים בסופו של דבר ומהי ההלוואה המשתלמת ביותר, הרי הצד הפחות זוהר אינו מודגש בפרסומות המקדמות "הלוואה לכל מטרה", "הלוואה לרכישת רכב", "הלוואה לכיסוי המינוס" או הלוואה ל"חופשה חלומית בחו"ל".
כשהיינו ילדים ולווינו 5 ₪, גם החזרנו 5 ₪. כל מה שההלוואה אמרה לנו זה שנקבל כסף עכשיו, ונחזיר את אותו הסכום אחר כך. בעולם האמיתי, הסכום אותו מחזירים גבוה מהסכום אותו מקבלים – לעתים באופן מאד משמעותי. אפילו ההבנה כי מינוס בבנק או פריסת תשלומים בכרטיס אשראי גם הן הלוואות – היא לאו דווקא ידע רווח בקרב הציבור הישראלי.
 
אנשים אינם יודעים להבדיל בין הלוואה עבור הוצאה (שלא תחזיר את עצמה) להלוואה או מימון עבור "גורם ייצור" (השקעה). מה זה אומר? קחו לדוגמה רכישת רכב – במידה והרכב נרכש על מנת  לשמש כמונית עבור נהג מונית אשר עתיד להפיק רווחים מהשימוש ברכב (משמע-"גורם ייצור") – יהיה נכון לממן את הרכישה באשראי. מנגד, במידה והרכב משמש אך ורק למותרות, אין ממש הגיון במימון הרכישה באשראי.
משמעויות חמורות יותר מתקבלות כאשר לא מבינים את מסלולי המשכנתא או לא משווים בין העמלות ודמי הניהול שגובים המוסדות הפיננסיים. התנהלות כזו עלולה לעלות לאדם בהפסד של עשרות ומאות אלפי שקלים. מחירי הדיור מושפעים מעלות המשכנתא המהווה נתח גדול ממחיר הדירה הכולל וכמות האנשים המשתמשים במשכנתאות היא עצומה. לכן, היה רצוי, מצד המדינה, לספק השכלה מתאימה שתאפשר להיות "צרכן נבון" בכל הקשור ללקיחת משכנתא ובכך, בדרך עקיפה, להוזיל את מחירי הדירות.
 
חינוך פיננסי הוא חיוני כדי להרוויח, להמנע מהפסד, להתנהל נכון ולא לקום מאוחר מדי ולגלות שאנחנו בצרות. זה לא סוד שהארכת תוחלת החיים יצרה פצצת זמן מתקתקת באשר לעתיד הפנסיה. גם למדינה יש אינטרס ברור לעודד לחיסכון מגיל צעיר למטרה זו, ולהבין מושגים בתחום שיעזרו לחוסכים להתנהל נכון בכל הנוגע לחסכון החשוב ביותר בחייהם.
כמו בכל מקום בו גופים שונים מגלגלים את האחריות לחינוך הציבור בנושא מסויים, כדאי לשנס מותניים ולא לחכות למדינה שתקנה לנו את הידע הנדרש, כיוון שעל חסרון הידע הזה מי שישלם בסופו של דבר הם אנחנו.
 
 
< חזרה לעמוד הקודם